ידוע כי הפרעות בקשב ובריכוז עם או בלי היפראקטיביות אצל ילדים מהוות גורם משמעותי ביותר המונע תיפקוד ולמידה מוצלחים.
בדרך כלל על מנת לאשר או לשלול את האבחנה נבדק הילד על ידי רופא הילדים ובמידת הצורך גם על ידי ניורולוג ילדים.
לפי ספר האבחנות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית DSM-4 קיימים 14 איפיונים אשר כל 8 מהם הנמשכים יותר מאשר 6 חודשים יכולים להראות על ADHD כשכל אחד מהם יכול להופיע בדרגות קושי שונות.
1. חוסר הקשבה לדברים הנאמרים על ידי אחרים.
2. תשומת הלב מוסטת בקלות על ידי גרויים חיצוניים שונים.
3. אי שקט ותנועתיות של הרגליים ואו הידיים במצב של ישיבה.
4. קושי להמשיך לשבת במקום אחד גם כשהמצב דורש זאת.
5. קושי להמתין לתור בפעילות חברתית או באוכל .
6. נטייה לענות על שאלות לפני שהושמעו עד תומן.
7. קושי להתרכז במטלות שונות.
8. נטייה לדיבור יתר, מהיר ובצורה לא ברורה.
9. נטייה להפריע לאחרים או להתפרץ לדבריהם.
10. נטייה לעבור מפעילות אחת לשניה לפני סיום הראשונה.
11.קושי לשחק בשקט.
12. קושי לעקוב אחר הוראות הניתנות על ידי אחרים.
13. נטייה לפעול בפזיזות ובצורה מסוכנת מבלי לשקול את התוצאות.
14. נטייה לשכוח או לאבד חפצים שונים הדרושים לביצוע משימות שונות.
בתקופה האחרונה מצטברות יותר עדויות על הקשר בין חסך או קשיים ביכולת למרכז ראייה Convergence insufficiency)) לבין קשיים בקשב ובריכוז.
מחקריו של ד"ר דוד גרנט מנהל המרכז לרפואת עיניים לילדים ע"ש רטנר בארה"ב מצביעים על העובדה כי לילדים עם קשיים במירכוז ראייה יש סיכוי של 1 ל 3 להיות מאובחנים כסובלים מ: ADHD ( הפרעות בקשב וריכוז עם היפראקטיביות) מאשר ילדים ללא הקשיים במירכוז הראייה.
קושי זה קיים אצל לפחות 5% ילדים. מדובר בבעייה פיזיולוגית המקשה על הילד למרכז ולמקד את שתי העיניים על מילה ובכך לשמור על ריכוז בזמן קריאה או כתיבה.
יש לזכור כי בעיות קשב וריכוז נחשבות כשכיחות ביותר בין קבוצת ההפרעות המאובחנות אצל ילדים מבחינה רפואית. ברוב המקרים מתחילים בטיפול תרופתי ( ריטלין).
לדעתי חשוב לייחס לממצאי המחקרים של ד"ר גרנט חשיבות ומשמעות מאחר וקיימת אפשרות כי חסך או חוסר יכולת מירכוז ראייה מעצימים את בעיית הקשב והריכוז הקיימת או היא זו הגורמת לאיבחון השגוי. ואז כמובן אין כל הצדקה בטיפול תרופתי.
ידוע כי חסך וקושי במירכוז ראייה מהווה אחד מבעיות הראייה הקיימות שמגיבות טוב ומשתפרות באמצעות תירגולים מתאימים הניתנים ללמידה ותירגול עצמי בבית.
לסיכום אני ממליץ לכל ההורים לילדיהם אובחנו כסובלים מהפרעות בקשב ובריכוז ,לבקש גם בדיקה והערכה של רופא עיניים על מנת לשלול או לאשר קיום של בעיית קושי במירכוז ראייה.
בדרך כלל על מנת לאשר או לשלול את האבחנה נבדק הילד על ידי רופא הילדים ובמידת הצורך גם על ידי ניורולוג ילדים.
לפי ספר האבחנות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית DSM-4 קיימים 14 איפיונים אשר כל 8 מהם הנמשכים יותר מאשר 6 חודשים יכולים להראות על ADHD כשכל אחד מהם יכול להופיע בדרגות קושי שונות.
1. חוסר הקשבה לדברים הנאמרים על ידי אחרים.
2. תשומת הלב מוסטת בקלות על ידי גרויים חיצוניים שונים.
3. אי שקט ותנועתיות של הרגליים ואו הידיים במצב של ישיבה.
4. קושי להמשיך לשבת במקום אחד גם כשהמצב דורש זאת.
5. קושי להמתין לתור בפעילות חברתית או באוכל .
6. נטייה לענות על שאלות לפני שהושמעו עד תומן.
7. קושי להתרכז במטלות שונות.
8. נטייה לדיבור יתר, מהיר ובצורה לא ברורה.
9. נטייה להפריע לאחרים או להתפרץ לדבריהם.
10. נטייה לעבור מפעילות אחת לשניה לפני סיום הראשונה.
11.קושי לשחק בשקט.
12. קושי לעקוב אחר הוראות הניתנות על ידי אחרים.
13. נטייה לפעול בפזיזות ובצורה מסוכנת מבלי לשקול את התוצאות.
14. נטייה לשכוח או לאבד חפצים שונים הדרושים לביצוע משימות שונות.
בתקופה האחרונה מצטברות יותר עדויות על הקשר בין חסך או קשיים ביכולת למרכז ראייה Convergence insufficiency)) לבין קשיים בקשב ובריכוז.
מחקריו של ד"ר דוד גרנט מנהל המרכז לרפואת עיניים לילדים ע"ש רטנר בארה"ב מצביעים על העובדה כי לילדים עם קשיים במירכוז ראייה יש סיכוי של 1 ל 3 להיות מאובחנים כסובלים מ: ADHD ( הפרעות בקשב וריכוז עם היפראקטיביות) מאשר ילדים ללא הקשיים במירכוז הראייה.
קושי זה קיים אצל לפחות 5% ילדים. מדובר בבעייה פיזיולוגית המקשה על הילד למרכז ולמקד את שתי העיניים על מילה ובכך לשמור על ריכוז בזמן קריאה או כתיבה.
יש לזכור כי בעיות קשב וריכוז נחשבות כשכיחות ביותר בין קבוצת ההפרעות המאובחנות אצל ילדים מבחינה רפואית. ברוב המקרים מתחילים בטיפול תרופתי ( ריטלין).
לדעתי חשוב לייחס לממצאי המחקרים של ד"ר גרנט חשיבות ומשמעות מאחר וקיימת אפשרות כי חסך או חוסר יכולת מירכוז ראייה מעצימים את בעיית הקשב והריכוז הקיימת או היא זו הגורמת לאיבחון השגוי. ואז כמובן אין כל הצדקה בטיפול תרופתי.
ידוע כי חסך וקושי במירכוז ראייה מהווה אחד מבעיות הראייה הקיימות שמגיבות טוב ומשתפרות באמצעות תירגולים מתאימים הניתנים ללמידה ותירגול עצמי בבית.
לסיכום אני ממליץ לכל ההורים לילדיהם אובחנו כסובלים מהפרעות בקשב ובריכוז ,לבקש גם בדיקה והערכה של רופא עיניים על מנת לשלול או לאשר קיום של בעיית קושי במירכוז ראייה.
ד"ר יגאל גליקסמן הנו פסיכותרפיסט, מטפל באמנות, מטפל זוגי ומשפחתי מטפל בשיטת הביופדבק.
http://www.gliksman.co.il
כתב את הספרים:
1 . "ביופידבק הכוח בידיך" (עברית)
2 . וספר חדש באנגלית:
biofeedback you are in control
Click here to enter into the Book Page:
http://gliksman.co.il/Biofeedback/Book.html
Click here to the Preview of the book:
http://gliksman.co.il/PreviewBook4.pdf
http://www.gliksman.co.il
כתב את הספרים:
1 . "ביופידבק הכוח בידיך" (עברית)
2 . וספר חדש באנגלית:
biofeedback you are in control
Click here to enter into the Book Page:
http://gliksman.co.il/Biofeedback/Book.html
Click here to the Preview of the book:
http://gliksman.co.il/PreviewBook4.pdf